Día Dos: el 𐤓𐤒𐤉𐤏 como delimitación de jurisdicciones — lectura para abogados
🔵 לידיד שחושב — יום שני (לעורכי דין)
ידידים:
במסר הקודם ראינו שהמעשה הראשון של המערכת היה לכונן הבחנה בעלת תוקף אכיפה מיידי — התקדים הראשון, העיקרון המשפטי הראשון.
היום המערכת עושה דבר שכל עורך דין יזהה מיד:
היא מכוננת סמכות שיפוט בעלת גבולות מדויקים ובלתי הפיכים.
𐤁𐤓𐤀𐤔𐤉𐤕 (בראשית) 1:6-8
«ויאמר 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌: יהי* 𐤓𐤒𐤉𐤏 (raqia — גבול מבני מדויק, קו תיחום של סמכויות שיפוט) בתוך המים, ויבדיל בין מים למים. ויעש 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 את ה- 𐤓𐤒𐤉𐤏 ויבדיל בין המים אשר מתחת ל- 𐤓𐤒𐤉𐤏 ובין המים אשר מעל ל- 𐤓𐤒𐤉𐤏. ויקרא 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 ל- 𐤓𐤒𐤉𐤏 שמים.»
מרכיב 1 — תיחום סמכויות השיפוט
𐤓𐤒𐤉𐤏 (raqia) — מן הפועל raqa — למתוח, להלום עד השטחה, ליצור משטח-גבול מדויק.
במשפט הבינלאומי לאותו מעשה יש שם מדויק: תיחום סמכויות שיפוט.
אין זה חורבן של אחד התחומים. אין זה מיזוג של שניהם. זהו כינון של קו תיחום מדויק — כאשר כל תחום שומר על שלמותו, על טבעו ועל כלליו הפנימיים.
המים אשר מעל — כבידה, קנה מידה קוסמי, התחום שבו 𐤉𐤄𐤅𐤄 פועל במישרין.
המים אשר מתחת — שלושת הכוחות של המודל הסטנדרטי, קנה מידה תת-אטומי, התחום שבו פועלים החומר הנצפה, הכימיה, הביולוגיה.
שתי סמכויות שיפוט. גבול אחד. מכונן בסמכות אכיפה מיידית.
ושימו לב לדיוק המשפטי של הכתוב — 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 אינו רק מכריז על הגבול. הוא עושה אותו — «ויעש 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 את ה- 𐤓𐤒𐤉𐤏.»
הכרזה וביצוע בו-זמנית. כמו ביום הראשון — בין הנורמה ליישומה אין שהות.
מרכיב 2 — הגבול שאף סמכות אינה יכולה לחצות
במשפט קיים המושג של נורמת ius cogens — נורמה קוגנטית של המשפט הבינלאומי שאינה ניתנת לביטול על ידי שום אמנה, שום הסכם, שום סמכות.
ה-𐤓𐤒𐤉𐤏 הוא ה-ius cogens הפיזי של היקום.
הפיזיקה מנסה לחצות אותו זה למעלה ממאה שנה. איינשטיין הקדיש את שלושים השנים האחרונות של חייו לאיחוד המים אשר מעל עם המים אשר מתחת. תורת המיתרים. כבידה קוונטית לולאתית. על-כבידה. עשרות מסגרות מתמטיות מתוחכמות.
אף אחת מהן לא זכתה להצלחה ניסויית.
המודל הסטנדרטי — התיאור המדויק ביותר של המים אשר מתחת — אינו מתיישב מתמטית עם תורת היחסות הכללית המתארת את המים אשר מעל.
אין זה פער טכני הממתין לפתרון. זהו גבול תכנוני שכונן בידי 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 ביום השני.
𐤀𐤉𐤅𐤁 (איוב) 38:4-5 — 𐤉𐤄𐤅𐤄 שואל את איוב:
«איפה היית בשומי את יסודות הארץ? מי קבע את מידותיה?»
הגבול נמדד, כונן בדיוק והוא בלתי הפיך.
שום סמכות בתוך המערכת אינה יכולה לבטל נורמה שכוננה בידי הסמכות שבראה את המערכת.
מרכיב 3 — היעדרו של 𐤈𐤅𐤁 כעיקרון דיוני
זהו יום הבריאה היחיד ללא ההערכה «וירא 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 כי 𐤈𐤅𐤁.»*
לעורך דין הדבר משמעותי מיד.
המערכת אינה מוציאה פסק תוקף על תהליך שאינו שלם.
למים אשר מתחת אין עדיין צורתם הסופית ביום השני — הם מושלמים ביום השלישי, כאשר מופיעה היבשה והימים תופסים את מקומם הקבוע.
זהו בדיוק העיקרון הדיוני של מעשה בית דין — אינך יכול להוציא פסק סופי על תהליך שטרם הסתיים. אינך יכול להכריז 𐤈𐤅𐤁 על תפוקה חלקית.
המערכת ממתינה. היא מעריכה כאשר התהליך שלם. לעולם לא לפני כן.
זוהי קפדנות דיונית מוחלטת — חרוטה בעצם ארכיטקטורת הבריאה.
מרכיב 4 — מתן שם כמעשה משפטי
«ויקרא 𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 ל- 𐤓𐤒𐤉𐤏 שמים.»
במשפט מתן השם אינו קישוט. לתת שם לתחום הוא המעשה המכונן אותו מבחינה משפטית.
רישום של חברה אינו קיים מבחינה חוקית עד שיש לו שם. לטריטוריה אין ריבונות משפטית עד שהיא נקראת בשם ומתוחמת. לנורמה אין תוקף עד שהיא מפורסמת בזיהוי מדויק.
𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌 קורא בשם לכל תחום לאחר שכונן אותו. לא לפני — לאחר. תחילה המציאות. אחר כך השם המכונן אותה מבחינה משפטית.
הסדר אינו שרירותי. זהו הסדר האפשרי היחיד במערכת משפטית קוהרנטית.
ההשלכה למשפט
כל המשפט האנושי פועל בתחום המים אשר מתחת — בסביבת הביצוע שבה בני האדם מקיימים גומלין, מתקשרים בחוזים, מתדיינים, מושלים.
אך יש תחום של המים אשר מעל — שבו פועל 𐤉𐤄𐤅𐤄 במישרין — אשר סמכות השיפוט שלו אינה ניתנת לביטול על ידי שום מערכת משפטית אנושית.
𐤃𐤍𐤉𐤀𐤋 (דניאל) 4:35 מכונן זאת בדיוק:
«עושה כרצונו בצבא השמים וביושבי הארץ — ואין מי שיעצור את ידו או יאמר לו: מה תעשה?»
זוהי נורמת ה-ius cogens היחידה הבלתי הפיכה באמת.
כל השאר — חוקות, אמנות, תקדימים — פועל בתוך התחום שאותו ius cogens מתחם.
וה-𐤑𐤋𐤌 (צלם) — היצור האנושי — עוצב לפעול כסוכן מודע בשני התחומים בו-זמנית. עם גישה פוטנציאלית אל המקור המתעלה על שניהם.
את זאת נראה ביום השישי.